העבדה בסטודיו מאפשרת תהליך שינוי עמוק.

שינוי שנעשה דרך הגוף, דרך התנועה והאימפרוביזציה.

שינוי שמתרחש דרך אימון בנוכחות, בהקשבה - לעצמי, לפרטנר, לסביבה.

אימון שקורה בסטודיו דרך הגוף והתנועה באמצעות כלי האימפרוביזציה, אך הוא רחב בהרבה.

אימון בסטודיו שמייצר שינוי לחיים שמחוץ לסטודיו.

מוזמנים להאזין לשיחה שקיימתי עם נת קלו-לברון בתכנית הרדיו "אסימונים" על תהליכי שינוי באמצעות האימפרוביזציה והקונטקט.

אילנית ברדיו מהות החיים

מי אני?

אנחנו מזמינים אתכם לשאול את עצמכם, לשאול איתנו את השאלה מי אני? מה אני?

זו הזמנה לגלות, לחוות, להרגיש ולהבין את עצמך.

נפגוש את עצמנו, ביחד ולחוד,  דרך תנועה, כתיבה, ציור ושיחה

בסדנת עומק בת שלושה ימים.

חמישי-שבת, 14-16.8.2014:

חמישי 17:00-21:00, שישי 10:00-14:00, שבת 11:00-17:00.

עלות: 630 ש"ח, 535 ש"ח בהרשמה מוקדמת עד ה7.8.2014.

עבורי, מהות ריקוד האימפרוביזציה היא למצוא את נקודת ה”אמצע”, המקום שהוא נינוח ועירני, לא ישנוני מדי ולא קופצני, בו אני לא רק בראש או ברגש. אני פתוחה, סקרנית וקשובה לרגע הנתון. הגוף מלא חיות. החושים פתוחים. התחושה היא שיש בי אושר הממלא את הגוף באנרגיות של שמחה ושלווה. ברגעים טובים בריקוד, כמו גם בחיים, זה פשוט קורה. לרוב אנחנו קוראים לרגעים כאלה “להיות בזרימה”.

ההילינג דאנס נועד לאפשר לגוף לחוות את התנועה ממקום משוחרר ופתוח. הוא מחבר בתוכו ידע מעולם התנועה-האימפרוביזציה, הקונטקט-אימפרוביזציה ועולם הטיפול והמגע (בייחוד השיאצו). המטרה היא לתת לעצמנו זמן להתחבר פנימה אל המקום השקט, ומשם לצאת אל התנועה שנובעת מהגוף, לא מהראש ולא מההרגלים. הגוף מוביל, והוא יודע מה נחוץ לו – אם זו תנועה חזקה ואנרגטית בחלל או תנועה שקטה פנימית. כך אנחנו מובילים את עצמנו, כמו גם את הפרטנר, לבטוח בחושים לחזור לאנרגיה שלו, ליהנות מחופש התנועה, וללמוד לרפא את עצמנו. הרבה אנשים מעידים כי עם כניסתם לסטודיו, ומתוך האפשרות שהם נתנו לעצמם לרקוד, הם כבר עברו תהליך שאפשר להם ריפוי והתחזקות.

היכן מתחיל ההילינג והיכן הדאנס?

הרעיון לחבר בין אמנות הריקוד לריפוי החל עוד בימי קדם, בתקופת השבטים. הריקוד נתפס אז כמקום של ריפוי ושל חיבור. בטקסים העתיקים נהג השאמאן להוביל את חברי השבט אל ריקוד משותף, ובכל פעם יועד הריקוד למטרה אחרת: החל מהורדת גשמים ועד לריפוי מחלות. כולם רקדו… פשוט רקדו. ההילינג דאנס מזמין אותנו חזרה אל הידע הקיים בכולנו. לילדים נשאר עדיין הידע הפיזי הטבעי: כשעצובים-בוכים, כששמחים-צוחקים וכשיש צורך במגע מבקשים חיבוק או דגדוג, כך שבאופן טבעי הגוף מבין את הצורך לשחרר לחץ ומתח המצטבר בו, וכך נשמר האיזון. בכל ריקוד יש מין ריפוי. בכול תנועה פיזית שבאה עם הקשבה לגוף יש מקור לריפוי. ריקוד שנרקוד עם תשומת לב, מביא אותנו לחוות את העוצמות השונות שעולות בגוף, ואז כל שנותר הוא לתת את המרחב המתאים, ואז הריפוי מתחולל.

בריקוד בשניים, המתנה יכולה לביות גדולה עוד יותר. ההצטרפות לפרטנר מזמינה אותנו ללמוד להקשיב, ולראות את הפרטנר דרך עיניים הקשובות לפרטים. לדוגמא, להקשיב לקצב של הפרטנר, דרך מעקב אחר הנשימה שלו, ולהתאים את המגע. היכולת להצטרף היא מתנה גדולה המאפשרת ללמוד להיות יחד מבלי לוותר על עצמנו. יכולת זו מאפשרת לנו ללמוד, לתמוך ולוותר על הרצון לשנות את הפרטנר. היא גם נותנת לנו דרך ללמוד להיות עם הרבה אנשים שונים. כיוון שאנחנו קשובים, אנחנו מבינים איך להצטרף מבלי לעורר “גלים”.

בשיעורים בסטודיו אני משווה פעמים רבות בין אמנות האימפרוביזציה ובין גלישת גלים: אנחנו לא נדרשים להמציא דבר, אלא להיות  קשובים לים הגדול, ולהיות מוכנים על הגלשן. לא דרוכים מדי ולא ישנוניים מדי, כדי שברגע הנכון נקום על הרגליים, ונגלוש על הגל המתאים. אז הגלישה היא מהנה ונעשית במינימום מאמץ כיוון שהגל לוקח אותי.

אני מזמינה גם אתכם להצטרף לקהילת ה”גולשים” שלנו בPLAY, אנשים הלומדים להקשיב ולראות, להרגיש ולחוות, ובעיקר ליהנות.

לרקוד אימפרוביזציה בקבוצה מאפשר לנו להרגיש שאפשר להיות ביחד. האפשרות לתקשר בתדר יצירתי אחד, לנוע ממקום שיש בו זרימה של נתינה וקבלה, נותנת לכל משתתף לחוות את הדרך להיות ביחד מבלי לאבד את עצמי לטובת הכלל.

האימון על היכולת לרקוד ביחד פותחת ערוץ תקשורת חדש לכולנו.

כולם אוהבים להיות להרגיש שאנחנו בתוך סביבה שיש בה אפשרות לדבר, לתקשר, להרגיש בכנות ובביטחון. אלא שפעמיים רבות החוויה של היחד יכולה להיות על חשבון היחיד, או להיות ממקום של מאמץ יתר להתאים את עצמי לאחרים. לעיתים המפגש מאפשר להיות יחד רק על פני השטח מבלי לתת לכל אחד להיות כנה כמו שהוא.

הדרך של האימפרוביזציה בקבוצה מציעה  לנו דרך חדשה לתקשר.

כולם נוכחים, כולם שווים באפשרות להשפיע, כולם יכולים פעם להוביל ופעם לתמוך באחר שמוביל. להיות בתוך עולם אחד בתדר אחד ולהרגיש שיש לי יכולת להשפיע ולהיות מושפע בו זמנית. להתאמן על היכולת שלי באמת להקשיב ולהיות קשוב לאחרים ולהרגיש כמה נעים שאחרים באמת מקשיבים לי. לא מתוך הקטנה של כל אחד או מדרישה שכולם יהיו דומים, אלא מהמקום שמתחבר לתדר אחד משותף ומשם יש אפשרות לצאת למסע משותף.

החוויה הזו מחזקת את התחושה שאנחנו יכולים ללמוד להיות ביחד ולא על חשבון האחר. שאין צורך שרק אחד תמיד יוביל אלא שהובלה יכולה להתחלף. אנחנו באמת יכולים לחיות בתוך שיתוף פעולה שנותן לכל אחד יותר. ולכולם יש מקום.

המסע פתוח לכל מה שיקרה לנו יחד; לעיתים ריקוד מלא אנרגיה, לעיתים עולה רגש חזק או סיפור, הריקוד יכול לקבל נופך דרמטי או משחקי,  ולעיתים באותו ריקוד תתחלף האווירה מספר פעמים. הכל יכול לקרות בדרך. גם האפשרות שהתקשורת לא תהיה פשוטה ונמשיך לדבר בחלל אחד כמה שפות שונות.

התנאי הבסיסי לפתיחת אפשרות כזאת של יחד הוא שכולם ערניים (בסטודיו קראנו לזה לפתוח את המוזיאון), וכולם פתוחים למרחב. להרגיש שאנחנו חיים באותו עולם ומכוונים להתחבר על תדר מסוים.

מה זה שח-מט?

בסטודיו אנחנו מתאמנים על עבודת הקבוצה דרך תרגיל הנקרא "שח מט".

זה אימון בסיסי וחשוב על מנת להתאמן על תקשורת פתוחה. בדומה לרקדני קלאסי המתאמנים על הבר, כך אנחנו מתחלים את האימון שלנו.

איך זה נראה?

בהתחלה עומדים במרחב המשותף, כל אחד מרגיש את המיקום שלו ביחס לחלל וביחס לאנשים האחרים העומדים בחלל יחד איתו.

ההתחלה שקטה ומאפשרת לכל אחד להתחבר אל עצמו דרך הקשבה פעילה לגוף.

לאחר מכן יש פתיחה אל החלל דרך הראייה, באמצעות העיניים.

הראייה משתנה מראייה מרחבית שקולטת את כל הסביבה, לראייה עם פוקוס המאפשרת להסתכל על כל אחד בקבוצה.

עוד לפני שנעשה צעד, לפני שה"משחק" מתחיל ,כולם מכוונים את עצמם פנימה והחוצה. בדומה לנגנים אנחנו מכוונים את "הכלים" שלנו לפני שמתחילים לנגן.

חוקי המשחק פשוטים ומורכבים בו זמנית; המשחק עוסק בבהירות לגבי הבחירות של כל אחד מהמשתתפים.

הבחירות הן לגבי המרחב והזמן, כל אחד מחליט לגבי התקדמותו הוא יכול להחליט רק על עצמו:

  • לאן הוא בוחר ללכת?
  • באיזה מהירות הוא בוחר לעשות את זה?
  • מתי הוא עוצר?
  • מה החזית בה הוא עומד?
  • ושוב השאלה מתי הוא יתחיל ללכת ולאן....

כל אחד עסוק בבחירות שלו, אך נותר פתוח להקשיב ל"שחקנים" הנוספים על המגרש המשותף ולבחירות שלהם.

רובד נוסף המעסיק את המשתתפים הוא מה מניע אותנו לעשות את הבחירה שלנו?

  • התייחסות שלנו לחלל ולמרחב (אני הולך לפינה או למרכז החדר...)
  • התייחסות לאנשים (אני מתקרב אל מישהו או דווקא מתרחק ממנו...)
  • התייחסות למבנה הכללי בחלל המכיל את החדר והאנשים (אני הולך למקום פחות צפוף או למקום בו כולם עומדים קרוב).

במילים אחרות, לכל אחד ניתנת האפשרות לעשות בחירות לגבי הקומפוזיציה המופשטת והאנושית שנוצרת בחלל בו זמנית.

כולם שווים ביכולת ההשפעה שלהם על המתרחש ויש לקחת את כולם בחשבון. במשחק הזה אינו  תחרות, אין מנצחים או מפסידים, כולם שווים. מספיק שיש אחד בקבוצה שהוא אינו קשוב או לא פתוח להצעות ולמה שקורה בחלל, וכל חברי הקבוצה, גם אם הם מאוד מכוונים, ירגישו זאת ויאלצו לקחת את זה בחשבון וכנראה לעבוד קשה יותר.

השלב אליו התרגול מתפתח עוסק בסוגים השונים של תקשורת:

מתי אני מצטרף להצעה שקיימת בחלל ומחזק אותה, לדוגמא שני אנשים עומדים זה לצד זה, אני עומד לצידם וכך נוצרה שורה.

מתי אני בוחר להציע דבר חדש, לדוגמא: רוב הקבוצה עובדת במרכז בחדר, אני פונה לאחת מפינות החדר, וכך מזכיר לכולם שהחלל גדול יותר.

רק לאחר ששלב הכוונון ממוצה (זה יכול לקחת שעה, כמה דקות או אפילו שנייה), ניתן להמשיך לשלה הבא וזה הנבנה כמעט מעצמו:

מתחילה להיווצר יצירה משותפת.

עד כה התנועות היו בעיקר הליכות ועצירות כעת מתווספות תנועות גוף נוספות מורכבות יותר. נוצרת שפה משותפת לקבוצה שהיא ייחודית לה, החוקים שלה ברורים לכולם והם יכולים לפתח את השפה שלהם ביחד.

מכאן הכול פתוח.

ישנם רבדים רבים בתרגול ה"שח מט": התנועתי, האמנותי, הרגשי והתקשרותי.

הדבר המשמעותי הוא שככל שמתרגלים יותר, נפתח בנו סוג חדש של הקשבה, שאינה בהכרח עוברת דרך הראש אלא היא בהוויה שלנו: אנחנו פחות חושבים ויותר חשים מה נכון לעשות.

מה נדרש מאיתנו על מנת לאפשר תרגול נכון?

  • להיות מחובר פנימה והחוצה ,לנוע רק כשיש תחושה חזקה של חיבור שכזה .
  • להרגיש את כל חברי הקבוצה.
  • לחפש רגע של הסכמה של יחד.
  • להתחיל פשוט.
  • להמשיך פשוט
  • להיות פשוטים בגוף, בראש וברגש.
  • להיות בהירים עם הבחירות .
  • להציע דברים בלי פחד.
  • להציע ובו זמנית לדעת לוותר.
  • להישאר עם הטעם האישי האמנותי שלנו על איך זה אמור להיות, אבל לבדוק כל הזמן מה קורה בין הפנטזיה.
  • ברגע שיש אי בהירות בקבוצה - להביא בהירות בעצמנו.
  • כולם שווים, כל הצעה צריכה לקחת בחשבון את כולם, לא מפספסים אף אחד.
  • לאפשר להקשבה עמוקה להיות, ובו זמנית לזכור את הקלות.
  • להסכים להישאר בדברים שעולים ולתת להם להביא לנו את התנועה, הצעד והמהלך הבאים.
  • כשיש כבדות להביא את הקל.
  • לעיתים יש צורך לחזור להתחלה ולהיות שוב, הכי פשוטים.

ושוב, מכאן הכל פתוח...

4

 בחזרה לסטודיו.

לפני כשנה וחצי נכנסתי לראשונה לסטודיו PLAY, קצת חוששת, מעט לא בטוחה אם זה המקום שלי, מאוד סקרנית, מאוד רוצה, קצת מחייכת, ספק ביישנית. כחודשיים לפני כן חזרתי לראשונה מסדנה של זן מסטר ניסים אמון במרכז טאוס. ניסים מדבר הרבה על המקום הטיפולי של הריקוד, המשחרר. כמעט כל סשן של הסדנה מסתיים בריקודים, ריקודים שממשיכים אל תוך השעות הקטנות של הלילה במסעדה של המרכז, בין השולחנות, לעיתים עליהם.. הריקוד גרם לי להרגיש כל כך חיה, מילא אותי בשמחה גדולה, הוביל אותי לחוות את עצמי קצת אחרת. אז חזרתי לארץ וידעתי שאני רוצה לרקוד! וכך מצאתי את עצמי נכנסת לראשונה לסטודיו, לאחר שקראתי מאמר שאילנית כתבה ובו סיפרה על הסיבה שאין בסטודיו מראות, "כי החשוב בריקוד הוא להרגיש מה זה גורם לך להרגיש ולא איך אתה נראה שאתה רוקד" (אמנם מופיעות מרכאות הציטוט אך איני בטוחה שזה הציטוט המדויק, אך זה מה שנחרט בזיכרוני).

כבר שנה ושמונה חודשים אני לומדת זן, שנה וחצי אני רוקדת אצל אילנית. התחלתי משיעור בשבוע והיום אני מגיעה לארבעה שיעורים מדי שבוע. לא מחמיצה אף שיעור. כמעט.. למעט השבועות בהם אני חוזרת לאי הקסם, לפארוס, לבית שמצאתי לי בטאוס ולסדנאות של ניסים בהן אני מסייעת.

עבורי, לימודי הזן, תמציתם היא להיות חיובי, נעים ונדיב יותר לעצמך ולעולם, ואז להיות שמח יותר, חופשי יותר. ניסים מדבר בטרילותרפיה על מציאת האיזון שבין ראש לרגש, על התעוררות ועוצמת המרכז, האמצע שהוא בעצם אתה, אני. תוך כדי תהליך ה"התמכרות" שלי לסטודיו ולאילנית, הבנתי שזה בעצם מה שאני מקבלת ומה שאני לוקחת מהשיעורים.

לנשום, לעצום עיניים, לשכב על הרצפה ולשחרר. להתמסר לשחרור, להתמסר אך לא לקרוס לתוכו, להישאר עירני, להרגיש את הקצוות, עד קצותיהם.. רגע הקסם בו מתרוממים מהרצפה, נותרים בעיניים עצומות, ומביטים פנימה, ומרגישים, ונושמים שוב, נשימה עמוקה, כזו שהשכן מצליח לשמוע אותה. ידיים על המרכז (קצת מתחת לפופיק), רגליים יחפות מרגישות את הרצפה, ראש מורם. "דע מאיפה באת ולאן אתה הולך", כך אני מרגישה את החיבור הזה בין קצוות הגוף שלי. ואז רק מקשיבים. למה שמתרחש בפנים, למה שקורה גם בחוץ,למה שמרעיש בפנים, ולקולות שבאים מן החוץ, לשקט שקיים בפנים, ולזה שעוטף מבחוץ. ושוב נושמים, ועוד מקשיבים ואז מתחולל לו עוד רגע קסם, הרגע שבו הריקוד מתחיל, כמעט מעצמו, מכל מה שקיים עכשיו, ברגע הזה, ברגע המיוחד הזה בו מתחיל הריקוד.

עבורי אימפרוביזציה היא תירגול של זן. מדיטציה בתנועה, הקשבה לרגע הזה ולמה שהוא מציע. מפעם לפעם, משיעור לשיעור הצלחתי להקשיב יותר, להרגיש יותר, להיות יותר. שמעתי עוד ועוד אסימונים שנופלים, לעיתים תוך כדי שיעור, לעיתים הרבה לאחר מכן. האסימונים המאוחרים לרוב לווו בהודעה לאילנית.. וכך קיבלתי עוד תשובות, נפתחו לי בליבי עוד דלתות, הרשתי לעצמי לחלום עוד חלומות.

ואז לפני כמה חודשים, קצת אחרי שחזרתי מעוד ביקור בטאוס, אמרתי לאילנית שכדאי לה לעשות שם סדנה. עוד לפני שהספקתי לחייך רק מהמחשבה על לרקוד עם אילנית על ריצפת הטטאמי באולם הגדול והמדהים בטאוס, שמעתי אותה מסכימה.

עבורי, לקיים סדנה של אילנית במרכז טאוס, לצאת איתה למסע בן חמישה ימים של חקירה והנאה באמצעות תנועה באי הקסם פארוס, הוא שילוב מתבקש וסגירת מעגל של המסע הפרטי שלי בשנה וחצי האחרונות.

באילנית יש עבורי משהו אחר; מדוייק, נוגע, מאפשר, מצמיח. גם בטאוס יש משהו אחר; תמהיל מיוחד של נוף ים מרהיב, מרכז נעים ומשפחתי, אנשים עם לב רחב, יכולת הכלה שאינה נגמרת וצוהר פנימה, התבוננות אמיתית ויציאה לעבודה. ובשני המקומות אני מרגישה שהכל בסדר, והכל מתקבל, והכל אפשרי.. אז מה טבעי יותר מלשלב בין השניים??

וכך צמחה לה הסדנה. "לרקוד חופש" קראנו לה. מסע גוף ונפש בן חמישה ימים של אימפרוביזציה, תנועה, התבוננות, צמיחה והרבה ריקוד.. וכל זאת, על רקע נופיו הקסומים של פארוס, האי היווני שלי.

השבוע חזרתי משהות נוספת בפארוס. הפעם גם אילנית הצטרפה אלי, לקראת הסדנה. הרגע בו ישבנו שתינו בשיעור הזן עם ניסים, ופתאום הבנתי והרגשתי, וליבי שהחל לפעום בחוזקה אישר זאת, שאילנית היא המורה שלי,  יישאר חקוק בליבי עוד זמן רב. הרגע בו נכנסתי לסטודיו, למחרת חזרתי לארץ, התיישבתי במקום הקבוע שלי (הפינה הימנית האחורית) והרגשתי שחזרתי הביתה, יישאר גם הוא.

אני מזמינה אתכם לחלוק איתי את החלום שלי, את המסע שלי, את המורה שלי ואת האי שלי. ולעצום עיניים, ולנשום, ולהרגיש, ולהקשיב. ולחיות. ולחייך, גם החוצה, בעיקר פנימה. ואז, ברגע המיוחד הזה, פשוט להתחיל לרקוד. לרקוד חופש.

 

חן קס.

לפרטים והרשמה לסדנת "לרקוד חופש" עם אילנית תדמור: 052-3437192.

שכבה חדשה...

3

מרכז טאוס באי היווני פארוס, מארח את אילנית תדמור  לסדנת אימפרוביזציה של תנועה, יצירתיות ומודעות.

 

אז מה זה "לרקוד אימפרוביזציה"?

בכל אדם טמון פוטנציאל ריקודי,למעשה הריקוד קיים בנו כל הזמן. בחיי היום יום שלנו אנחנו זזים ללא הפסקה באין ספור תנועות שאל רובן אנחנו כלל לא מודעים: כשאנחנו מסדרים את השיער, משוחחים בטלפון, תוך כדי אכילה, במהלך השינה ועוד ועוד.. כל אותן תנועות שאנחנו רגילים לעשות, אם נשים אליהן לב, יכולות להפוך לריקוד בין רגע. הגוף שלנו הוא מקום קסום שדרכו ניתן להתחבר לתקשורת, לאיזון, לשמחה, לפתיחות ולגילוי אפשרויות חדשות בחיים.

המתנה הגדולה בללמוד לנוע ולרקוד היא היכולת שלנו ללמוד להקשיב. להקשיב לעצמנו, לגוף שלנו,לתחושות ולמחשבות שעולות בנו, ובהמשך להקשיב לחלל, למוסיקה, לפרטנר. להקשיב לפרטים הקטנים הפשוטים ומתוך החוויה של שימת הלב נוצרת התנועה החדשה, החקירה.

אימפרוביזציה היא היכולת לרקוד את הרגע ולהרגיש את האושר שהרגע מציע. זוהישפת אמנות התושייה, המאפשרת חיבור בין הגוף והנשמה, כך שכל אחד יכול להשתמש בשפה זו. המפתח נמצא במציאת האיזון שבין היכולת שלנו ללמוד להקשיב לפרטים הקטנים, להקשיב פנימה, ובו זמנית להישאר ערניים ומתקשרים עם החלל, המוסיקה והפרטנר, אם בזוג או בקבוצה. המקום של האיזון הוא חמקמק, הוא מאלץ אותנו לתרגל את היכולת להשתנות ביחס לכל רגע נתון ולקלוט את כל מה שהסביבה משדרת לנו, להיות פתוחים בכל החושים, ואז לעכל ולקבל החלטה מה עושים, מה נכון לנו פנימה. זאת מהות האימפרוביזציה, בריקוד כמו גם בחיים. האימפרוביזציה מעוררת ומחדשת לנו את החוויה שלנו על עצמנו, על גופנו ועל חיינו. כל אחד מחפש את הריקוד שלו, את הדרך שבה הוא מבטא את עצמו, את התנועה שהיא שלו.

על הסדנה -

אנחנו מזמינים אתכם לפתוח עימנו את השנה בהרפתקת גוף ונפש בסדנת אימפרוביזציה בת חמישה ימים המשלבת חקירה תנועתית, עבודת גוף, והרבה ריקוד בנופיו הקסומים של האי היווני פארוס. 

הסדנה תתקיים בחופשת סוכות, בין התאריכים 1-5 באוקטובר 2012, במרכז טאוס באי פארוס, ומיועדת לכל מי שאוהב לזוז ולרקוד ושמעוניין להתחבר לגוף ולעצמו בדרך חדשה של חופש ושימחה.

הסדנה כוללת 3 סשנים ביום עם אילנית, ארוחת בוקר וצהריים ולינה בסמוך למרכז.

 

 על המרכז -

מרכז טאוס הינו מרכז ללימודי זן, מדיטציה ויוגה המפגיש ביןבודהה לזורבה היווני. במרכז פועלים בר-קפה ומסעדה המשרתת את אורחי המרכז ואת באי הסדנאות. מוסיקה, מסיבות ריקודים ספונטאניות או כוסאוזו אל מול שקיעה מרהיבה הם חלק מתפריט המסעדה, המהווה נקודת מפגש מלאת חופשלאנשי האי ואורחים מרחבי העולם. המרכז ניצב על גבעה המשקיפהלים כחול ולנוף מרהיב מכל צדדיה, עטופה בכיפת שמיים ענקית, באי פארוס, על כפריהדייגים הציוריים שלו, חופיו החוליים ואווירת הפשטות והשקט של אי יווני.

 עלות הסדנה וחבילת לינה -

הסדנה מוצעת כחבילת סדנה + לינה הכוללת 6 לילות בבית מלון משפחתי, פשוט ונקי, במרחק נסיעה קצר מהמרכז. המלון נמצא במרחק הליכה מהחוף, ובכל חדר שירותים ומקלחת, מטבחון ומזגן:

· אליאנה: 490 יורו לשניים בחדר, תוספת 60 יורו לחדר לבד.

· מרגריטה: 570 יורו לשניים בחדר, תוספת 90 יורו לחדר לבד .

 

**רצוי לשכור רכב או קטנוע על מנת להקל את התנועה באי .

 

 

איך זה התחיל??? הקליקו כאן.

 

לצפייה בתמונות מסדנת ספטמבר 2010, וסדנת אוקטובר 2011.

לפרטים נוספים והרשמה:

חן 03-5604407

[email protected]

 

 

הבעה, יצירה, תנועה, שיחרור, ביטוי ושיתוף - בריקוד ובשיחה.

18:00-20:30 - ג'אם אימפרוביזציה - מרחב המאפשר פשוט לבוא, לרקוד, לפגוש ולהתאמן באימפרוביזציה. מתחילים בחימום מונחה על ידי אילנית תדמור ומשם פשוט ממשיכים..

21:00-22:30 - הסלון של PLAY - נפגשים כדי לפגוש.. חברים, תכנים, ואורחים נוספים, לצפייה שיחה, והתנסות על החיבור בין האימון בסטודיו וחיי היומיום.

יום שבת 10.12.2011, סטודיו מריה קונג, האחים מסאלויטה 7, תל אביב.

עלות : 40 ש"ח, 35 ש"ח לתלמידי PLAY.

הראשון מבין ארבעה מפגשים, תאריכים נוספים: 11.2.12, 31.3.12, 9.6.12.

תוכנית בוקר יום ב' -  תנועה כחוויה אישית- כלים וצמיחה באמצעות האימפרוביזציה  

יום לימודים המשלב טכניקה, אימפרוביזציה, קונטקט אימפרוביזציה  ועבודה אישית מעמיקה אל עולמנו הפנימי.

יום המאפשר גילוי, לימוד וחיבור לעצמי באמצעות עבודת גוף חוויתית, הקשבה והבעה באמצעות כלי האימפרוביזציה.

תהליך הלמידה של אימפרוביזציה מאפשר לכל אחד למצוא את דרכו האישית אל השפה הפנימית, לאפשר לערוצים שהיו אולי חסומים להיפתח, להתחבר אל היצירתיות וההבעה .דרך שפת האימפרוביזציה ניתן להתבונן בעצמנו ובתהליכים שאנו עוברים, באמצעות תנועה, הנאה, פשטות ושמחה, יחד עם עבודה מאוד מעמיקה שמאפשרת התבוננות פנימה והחוצה על עצמי ועל הסביבה.

הנושאים אותם נלמד לאורך השנה:
1. הכרת תנועת הגוף הטבעית.
2. מציאת הדרך להתעניין בריקוד האישי שלי.
3. הכרות עם החלל.
4. הכרת המרכיבים של דואט, טריו                                                                                                                                                                    .5. אימפרוביזציה בקבוצה.

בקורס נקבל כלים שיעזרו לנו לחדד את החושים שלנו כך שנוכל להסתכל על המוכר בדרך חדשה ושונה, ולפתוח את ערוצי הקליטה הפיזית והרגשית על מנת להתחבר אל הריקוד הייחודי שלנו.

הלימודים יתקיימו בימי שני בבוקר, בין השעות 09:00-11:30.

יום מעשיר וחוויתי המתאים לכל הרמות, מתאים לכל מי שמעוניין להתבונן על עצמו ועל חייו, למטפלים בתנועה, מאמנים ואנשים המעוניינים בתהליך התפתחות.

 לקריאה נוספת על האימפרוביזציה והעולם אותו היא מציעה.