לדבר את הדרך – פוסט פתיחה

אני רוקדת וכותבת כל חיי.
בהתחלה לעצמי במחברות:
ברגעים של השראה, בסטודיו כשאני לבד יוצרת או בשיעורים שיש תלמידים מסביב.
אני כותבת בבוקר.
אני כותבת ברגעים של מצוקה, כמו גם ברגעים של שמחה.
בזמנים שאני בשאלה על חיי, על הבחירות שלי.
בתחילת כל שנה, ביום ההולדת שלי ,של בני ובן זוגי.
ובכל רגע פנוי.

התחלתי לכתוב בכיתה ה', בהתחלה לאלוהים, ואחר כך הפניתי את הכתיבה ל"יומני היקר שלום רב".
אחר כך כתבתי במקביל למדיטציות ולתהליכי טיפול שונים שעברתי,
כתבתי דפי בוקר על שחרור היצירה שבי.
כתבתי לכל בני הזוג שהיו לי, ברגעים של אהבה, ברגעים של קושי, ולבסוף בכל פרידה שהיתה.

בשנים האחרונות אני כותבת הרבה לתלמידים שלי בסטודיו,
לפני ואחרי שיעורים:
מה היה, מה עולה בי בשיעור שיהיה טוב לפתח בשיעור הבא.
אני כותבת כשאני "לא מרוצה", כשיש בי חוסר שקט ואני רוצה שינוי.
אני כותבת את החיים שלי, את מה שיש לי ואת מה שאני מכוונת שיהיה לי, ברבדים שונים.

אני כותבת במחברות בגדלים שונים, ומכל העולם.
עבורי להיכנס לחנויות של מחברות, במיוחד במדינות מסוימות באירופה, לבחור מחברת כתיבה, זו חוויה מיוחדת,
כמעט רוחנית עבורי.

אני כותבת ורוקדת כל חיי .
היום אני מתחילה לכתוב לבלוג החדש שלי, שלנו.

כבר שנתיים שאני מבינה שאני רוצה לכתוב בלוג, אלא שלא הבנתי איך, עם כל אהבתי לכתיבה.
ואתמול זהו! הופיעה ההבנה, והיא ירדה מהראש מיד אל הדף (או צג המחשב).
השאלה שעיכבה אותי היתה איך לבחור?
מכל מה שיש בי, מכל מה שאני עוסקת בו,
ממה להתחיל?
ואז הבנתי, שכפי כשאני מלמדת או מופיעה:
אני מביאה את עצמי כפי שאני עם כל מה שיש בי באותו הרגע, לתלמידים בסטודיו או לקהל שצופה,
כך גם הבלוג ברוח האימפרוביזציה שהיא כל חיי.
כי האימפרוביזציה תמכה בתחושה שהייתה בי מילדותו עד היום,
שמה שחשוב באמת זה הרגע הנוכחי ומה שקיים בתוכו.
כך גם הבלוג הזה, הוא ידבר על אימפרוביזציה וקונטקט, בדיוק כפי שאני חיה, מלמדת ורוקדת ללא הפרדות.

אני אספר כאן על עצמי.
על החיים האישיים והמקצועיים, על הנושאים השונים שמעסיקים אותי.
על הדרך שלי כבר 20 שנה ללמד אנשים להתחבר אל הגוף שלהם דרך תנועה, דרך האימפרוביזציה.
אכתוב על רגעים מרגשים בסטודיו, שמהדהדים לחיים.
לאופן בו אנו אנשים משתנים ומאפשרים לעצמם להרחיב את הגבולות שלהם ולגלות את העוצמה שיש בגוף.
אכתוב על אתגרים, על שאלות שעולות בי בהובלה של אנשים שרוצים בשינוי וריפוי.
איך תומכים ואיך מפרקים את הידע הרב שאספתי להרבה מדרגות שעוזרות לאלו שרוצים לצעוד בדרך של שינוי והתפתחות, לעבור מעל המשוכות של ביקורתיות, ציניות, ריחוק מהגוף ועוד …
אכתוב על רגעים של פואטיקה שהתנועה הופכת מיומיומית אל תנועה שיש בה רגע של חסד,
שהראש מפסיק לפעול ממחשבה והגוף מתחיל להוביל תוך חיבור לרגש שלנו.
אכתוב על השינוי שקורה בשדה שסביבי, שדה האימפרוביזציה, ב20 שנים בארץ ובעולם.
אכתוב על אנשים ויוצרים שאני מרגישה שנמצאים בחיפוש אמיתי להביא את העוצמה של הגוף חזרה לחיים.
אשתף על הופעות, ספרים, סרטים, הצגות שאני מוצאת כמעוררי מחשבה.
אכתוב על חיי המשתנים, על היותי אמא לאביב בני, לבן זוגי אבישי, על המשפחה החדשה שאנחנו בונים יחד, ועל האתגרים.
אכתוב על הדחף שיש בי כעת למעורבות חברתית, וכיצד לתמוך לעורר לשינוי אמיתי דרך החיבור אל הגוף ובאמצעות האימפרוביזציה.

אני אכתוב כפי שרקדתי כל השנים: מתוך רצון לכנות, לדיאלוג ומתוך היעוד שלי לעורר אנשים.
לעורר למה שמסעיר אותי ואותנו, למה שמשמח ומפחיד במקביל.
אני אכתוב על האימפרוביזציה ככלי להרחבת האפשרויות והחופש של כל אחד בחייו,
ועל הדרך שאפשר לעשות דרך הגוף והתנועה.

ואם השורות עוררו אתכם, העלו שאלות, מחשבות, הירהורים או חלומות, אתם מוזמנים לכתוב, לשתף, להציע..

אז הנה מתחילים…….

11 תגובות “לדבר את הדרך – פוסט פתיחה

    1. נגה

      מרגש. בדיוק כמו הסדנאות איתך. מחכה לקרוא עוד. ולרקוד עוד. אני חושבת שיש לך את הכשרון להתחבר ולחבר לגוף ולאנשים דרך תנועה ומילים . בהצלחה. תהני מהדרך. נגה

    2. סילביה

      אילנית, אם לשפוט מהכתיבה שלך בחוברת של הקורס נראה לי שיש למה לצפות! ושיהיה המון בהצלחה :)
      סילביה

  1. אורלי

    מקסים, מקסים, מקסים! איזה כיף שהתחלת את הבלוג, ובדיוק כמו שאת בחיים, כשאת לא יודעת איך – את קופצת ראש למים ו…שוחה
    פוסט מהנה ומעורר להתחיל ובעיקר לחזור לכתוב

  2. יעל ברקאי

    אילנית מזל טוב,
    יופי שזה הגיע שמה שהיה בתוכך מגלה את עצמו ,
    חיבוק ואשמח להמשיך לקרא ,
    יעל

  3. עמית

    אילנית יקרה, אין ספק שהייעוד שלך הוא לעורר אנשים.
    מאחל לך רגעי השראה למילים ולמעשים.
    בהצלחה!

  4. אלון פורת

    הי אילנית היקרה,

    את כותבת ממש מיבפנים ומשקפת את היופי שלך ושל האימפרובציה .
    את מחברת את האנשים לאהבה שלך לתנועה ברגע הזה. זה ממש עושה לי חשק לחזור ולהרגיש את החיבור לגוף בלי עכבות והתניות. התגעגעתי אז כתבתי. אלון ( אגד )

  5. זהבית כהן

    אילנית יקרה, מוכשרת ומעוררת השראה .
    אתגר זה דבר מעניין. מפתח, מעורר ומחייה .
    אני שמחה לראות איך את מטפסת שלב אחר שלב ומגלה עוד "הפתעות" בדרך ואותנו משתפת
    כיף לפרוץ גבולות ולעבור אותם. שינוי זו התפתחות!!!
    אוהבת בהצלחה יקירתי. :-)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>