הפעם האחרונה שהתכוננתי כל כך הרבה לקראת 12 דקות על הבמה הייתה לפני 13 שנים . אז לקחתי חלק בתחרות כוריאוגרפים צעירים בשם "גוונים במחול" בסוזן דלל.
גם אז הרגשתי שעבור 12 דקות על הבמה אני עובדת חודשים ארוכים. חוזרת ומשנה את היצירה, על כל דקה משקיעה זמן של חשיבה ונסיונות רבים.
שואלת אנשים לדעתם, חושבת ובודקת מה ללבוש, מקבלת פידבקים שמטלטלים אותי ומשנים לי את היצירה. חוזרת שוב לסטודיו, לשעות לכתוב, לשעות עם עצמי… מנסה, מתיאשת, ושוב יש רגע של גילוי ומעברים רבים בין יאוש ולתחושה של הצלחה…..
הכל סביב היצירה שאז היתה "WALK MY TALK".
אחד הדברים שכל כך אהבתי בליצור ולרקוד היה שלא הייתי צריכה לדבר.
האפשרות להתבטא דרך הגוף בלבד היתה מתנה אדירה עבורי.
גם עכשיו אני מוצאת את עצמי בהכנות לקראת 12 דקות של TEDx.
כמו אז גם עכשיו אני מוצאת את עצמי שעות מתאמנת, יוצרת, משנה, עוברת בין רגעי יאוש ורגעים של התרגשות שמצאתי דרך טובה יותר ליצירה.
מתייעצת עם אנשי מקצוע וחברים, מרגישה את עצמי מאותגרת בכל כך הרבה רמות. עושה אין סוף חזרות, מתרגשת, ומחפשת מה ללבוש…
זה מסע מרגש ומאתגר בו זמנית עבורי.
להכין וללמוד בעל פה 12 דקות של דיבור באנגלית , לעמוד מול 800 איש באולם והרבה מצלמות שמתעדות אותי כדי להגיע לפוטנציאל של עוד רבים בבית. וכל זה בעוד פחות משבוע באוניברסיטה בירושלים.
את החזרות של הסטודיו מחליף הפעם מחשב, במקום תנועות אלו מילים כתובות.
בתחרות לפני שנים התמודדתי עם היותי היחידה שהגיעה אז לתחרות ללא רקע במחול קלאסי; כשכולם עשו שיעורים ביחד לפני ההופעות אני נשארתי על הבמה לעשות את החימום שלי: שקשקתי את הגוף, עשיתי נשימות, תרגילים מתוך האייקידו ומדיטציה ( מי שאיתי בסטודיו מכיר, זה בדיוק אותו חימום).
הפעם אני מרגישה שני אתגרים עיקריים:
את ההתמודדות שלי עם הדיסלקציה שיש לי, התמודדות שהריקוד כל השנים אפשר לי לעקוף את הקשיים שהיא מעלה בי.
אתגר נוסף הוא להסכים לעלות עם יצירה סגורה ולא לאלתר כפי שאני תמיד עושה .
להתמודד עם ההרגל של מי שעושה אימפרוביזציה כל החיים – לא לשנות ולהסכים להכין הפעם יצירה סגורה.
אין לי מושג איך יהיה ומה, אבל אני לומדת כל כך הרבה מההתמודדות הזו.
במיוחד אני מרגישה כמה אני ממשיכה לממש את הלמידה על הדבר המדהים הזה שמלווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי- האימפרוביצזה .
אלא שהפעם במקום לרקוד אדבר (הפעם זה "TALK MY WALK"), למעט 40 שניות של תנועה…
יחד איתי מגיעים גם ראבעה מורקוס וקבוצת הנוער הערבי יהודי תופיע אחרי ההרצאה שלי.
והנה, חשיפה ראשונה רק עבורכם, משפט סיום של ההרצאה:
"מתחת לגבות יש לנו גוף, שיש לו את העוצמה והידע לאפשר לנו ליצור שינוי בחיים שלנו. וזה פשוט וכל אחד יכול לעשות את זה.
אם יש הסכמה ללכת להתנסויות חדשות,
לעבור דרך המחסומים הביקורתיים של הראש וההרגלים של הגוף.
אתם יכולים להתחיל מלשאול שאלה אחת : איך אתם מרגישים את הגוף שלכם כעת?"