שני דגים צעירים שוחים בים ופוגשים דג מבוגר ששאול אותם לשלומם. "טוב " הם עונים.
הדג המבוגר שואל אותם איך המים היום?, "טוב" הם עונים.
שני הדגים הצעירים ממשיכים לשחות, אחרי כמה דקות פונה דג אחד לחבר שלו ושואל: "תגיד, על איזה מים הוא דיבר?"
נוכחות, כמו המים בהם הדג שוחה, היא איכות חמקמקה לרובנו.
מצד אחד, אנחנו כולנו נמצאים בה, בנוכחות, הרי אי אפשר ממש אחרת. אבל אנחנו גם נוטים לשכוח ממנה, את האפשרות של החיות בתוך הנוכחות.
פעם, לפני שנים רבות בזמן הלקטים-ציידים, חיינו בדרך חיים של השרדות ביער או ג'ונגל. החושים שלנו היו חייבים להיות פתוחים תמיד, אחרת לא היינו משיגים אוכל, שורדים את החורף או ניצלים מלהיטרף על ידי איזו חיה.
לפי חוקרים הקצב הטבעי של תנועת הגוף הוא מעבר בין זמן ריצה וזמן מנוחה, בדומה לדרך בה צדנו חיות: המתנו הרבה זמן בשקט, רצנו אחרי החיה על מנת לצוד אותה, לרוב היה לנו מרחק רב ללכת חזרה למערה, ואז שוב נחנו לכמה ימים לפני היציאה הבאה לציד.
היום אנחנו רחוקים מתנועת הגוף הטבעית, מרבית האנשים שחיים במדינות מתקדמות לא נעים כלל עם הגוף שלהם או מעט מאוד. מחקרים המתייחסים לחדרי כושר, מראים אף הם שזה פעילות מאומצת לשעה ביום ואז חזרה לחיים ללא תנועה, זה לא מה שהגוף שלנו באמת מבקש.
מה כל זה קשור לנוכחות?
כשיש תנועה בגוף אנחנו יותר נוכחים ברגע ההווה.
כפי שילדים שחווים יותר בגוף, ופחות בראש, והם לגמרי ערניים וחיים מרגע לרגע.
אחת האמירות שאני אוהבת על נוכחות, מתארת נוכחות כמצב של שליטה והרפיה בו-זמנית:
שליטה מלאה על התודעה והרפיה מכל דבר אחר.
החיבור שלנו אל הגוף שלנו הוא זה שמאפשר לנו לחיות בזמן ההווה, עם חושים פתוחים, ועם כמה שפחות רעשים של הראש.
הרגעים בהם אני רואה אנשים בסטודיו מתעוררים לחוויית הגוף, הם תמיד מרגשים עד דמעות.
איך אנו יודעים שאנחנו נוכחים?
המצב ההפוך לנוכחות היא הרדמות.
מורה זן דגול בשם רינזאי, נהג להעיר ולעורר תשומת לבם של תלמידיו על ידי הרמת יד ושאלה :"מה חסר ברגע זה?"
אז איך חוזרים אל רגע ההווה?
הנה כמה דרכים בהן אני עוזרת לעצמי לחזור לרגע הזה להיות בנוכחות ערה בגוף:
-להקשיב ל 5 צלילים קרובים ורחוקים מסביבי למשך דקה .
– לקחת 3 נשימות עמוקות לריאות, להרגיש את בית החזה מתרחב.
– לשקשק את הגוף בעמידה לכמה שניות.
– להרגיש את הכתפיים, האם הן מכווצות מידי בזמן שיחה או מול בישיבה מול מסך המחשב? האם ניתן לשחרר מהן מתח ולהרפות אותן?
יש עוד דרכים רבות, המעניין הוא להבין שלהיות בנוכחות זה תהליך משתנה, והמפתחות אם כך משתנים גם הם.
כשאנחנו בנוכחות אנחנו עם יותר אנרגיה לעשייה וללמידה, ולכן פתוחים יותר למציאות שמשתנה בכל יום (בכל רגע לעיתים..).
דלת הכניסה היא לשאול – באלו דרכים אני חוזר להיות נוכח ברגע הזה?
מוזמנים לשתף באילו דרכים אתם מחזירים את עצמכם לנוכחות בגוף…