תיאטרון הגוף וסטודיו PLAY מארחים הופעות משותפות של מופעי סוף השנה.

  • 13/08/09 יום חמישי שעה 21:00 תיאטרון הגוף מארח את סטודיו PLAY ביצירה:  "שלום שגאל"  
  • כתובת:   סלמה 46 תל-אביב (בחצר הפנימית) טל: 03-5184471   
  • 15/08/09 יום שבת שעה 21:00 סטודיו PLAY מארח את תיאטרון הגוף ביצירה: "שגרה " 
  •  כתובת: לבונטין 9 תל אביב קומה 1  טל:03-5604407

 

                             היצירה:  "שלום שגאל"  של סטודיו PLAY

 

בימוי ועריכה: איליה דומנוב          רקדנים יוצרים: בוגרי אנסמבל PLAY            הפקה: סטודיו PLAY

קטעים מיצירת מחול תיאטרון המבוססת על ציוריו והאירועים החשובים בחייו של האומן מארק שגאל.

 

הדמויות בהופעה נוצרו מהדמויות שבציוריו ולכל אחת סיפור אישי. דרך הריקוד וצביעה בזמן אמיתי על הבמה אנחנו מזמינים את הקהל לעולם המסתורי של שגאל המלא באהבה וכאב, צחוק ודמעות.

 

המופע נוצר כפרויקט סיום במסגרת האנסמבל המקצועי של בית ספר PLAY

 

 

בנוסף, דואט "שתיים" מאת שנטי גדרון ואורלי אלמי

הדואט נוצר במסגרת שיעורי הקומפוזיציה לשנה א' בהנחיית אילנית תדמור.

 

 

                                היצירה: "שגרה "  של תיאטרון הגוף

 

בימוי ועריכה : עמית זמיר        שחקנים יוצרים : בוגרי תיאטרון הגוף, מחזור 2008-9         הפקה: תיאטרון הגוף.

 

שגרה (גם: פרוצדורה) היא רצף של פעולות, משימות, צעדים, החלטות, חישובים ותהליכים נוספים, אשר ביצועם מביא לתוצאה, מוצר או פלט כלשהו.

 

לדוגמה, השגרה להכנת עוגה, בעזרת תמצית מוכנה, תיראה כך:

 

1. חימום התנור 2.פתיחת אריזת התמצית

3.ערבוב החמאה והתמצית 4. הכנסת העוגה לתנור 5.הוצאת העוגה מהתנור כאשר היא מוכנה.

 

המופע נוצר כפרויקט סיום במסגרת הקורס "תיאטרון מחול" בתיאטרון הגוף.

 

 

 

2

Ilanit Tadmor - dance theater performance
Ilanit Tadmor - dance theater performance

 

שלש יצירות מחול חדשות מאת : אילנית תדמור

"האושר אמיתי"

משתתפים ביצירה: אילנית תדמור- "ועכשיו אני" מוסיקה חיה - ניר יניב.

איליה דומנוב-" solitude"

הופעת הלהקה : איילת דוברת, וויק חייט, מאור פרידמן, מריה רוזנפלד, מיכל ברנקנוף שירי קפואנו קוונץ, תום גולדהנד.

עיצוב תאורה: דני בישוף – מג'נטה.

ביום ראשון ה 23 לאוגוסט בשעה 21:00

במרכז סוזן דלל במסגרת מחול לוהט.

להזמנת כרטיסים: 03-5105656


 

יום חמישי, 24 בספטמבר 2009, 9:30 מאת: מערכת וואלה!

 

סטודיו PLAY לאימפברוביזציה בתנועה יוצא אל שדרות רוטשילד ומבקש מהעוברים והשבים לא להיבהל אלא להשתתף. מי יודע, אולי עוד ייצא ממכם רקדן

 


"מי שמספיק אמיץ, מוזמן להשתתף". סטודיו PLAY בגיחה קודמת לרחוב (צילומים: יח"צ)

"שינוי מרענן עבור האמנים"

כוריאוגרף - היה או לא היה?
שדרות רוטשילד בתל אביב נצבעו בימים האחרונים בעשרות תמונות וציורי אמנות. ההולכים והשבים מרימים את הראש כלפי מעלה, בוהים בתמונות, מדי פעם נעצרים כדי לבדוק מי צייר, וממשיכים בדרכם.

 

אבל ביום חמישי בערב ובשישי אחר הצהרים הם יוכלו להוריד את העיניים מהאמנות שתלויה בין העצים ולהשתתף במעשה אומנות רגעי שמבוצע ונעלם כמה דקות אחר כך. ככה זה כשהסטודיו לאימפרוביזציה בתנועה PLAY מחליט הלפסיק להסתגר בסטודיו ולצאת אל הרחוב.

 

מדובר במופע רחוב שמורכב מתנועה, מחול ואימפרוביזציה, ובו דבר אינו מתוכנן. אין כוריאוגרפיה או בימוי וגם המוזיקה נבחרת באקראי. האינטראקציה עם המקום החדש, הקהל ומי שבוחר להשתתף מנווטים את ההופעה והריקוד למקומות חדשים, והכול נבנה באותו הרגע.

 

אילנית תדמור, שהקימה את סטודיו PLAY, מספרת כי לקראת השנה החדשה החליטה לקחת כמה מהתלמידים ולצאת להופיע ברחוב. "השינוי באווירה כשיוצאים מהסטודיו המוכר לחלל שבו ישנם הרבה מאוד גירויים חדשים, מאפשר לאמנות האימפרוביזציה לקבל זוויות שונות ולא מוכרות לנו. הקהל מסתכל מבחוץ ונעצר, ואם הוא מספיק אמיץ ומכיר את החוקים של האמנות הזו, גם מוזמן להיכנס לתוך ההופעה".

 

השאלה היא למה בעצם כדאי לצאת לרחוב ומה זה נותן לרקדנים ולמבצעים. "זה שינוי מרענן גם עבורנו וגם עבור מי שמכיר אמנות מחול כמשהו עם חוקים נוקשים. באימפרוביזציה הכל אמנם פתוח ומאולתר אך כשזה מסתדר והמשתתפים נמצאים בהקשבה, ההופעה נראית כאילו עברה תחת ידיו של כוריאוגרף או במאי, ואז מגיע סימן השאלה אצל הקהל מה מכל מה שהוא רואה כעת הוא באמת אלתור. זה עבורי חלק מהקסם".

אילנית וניב "באושר אמיתי""האושר אמיתי"

מאת ובביצוע אילנית תדמור

רקדן אורח איליה דומנוב

מוסיקאי ווקאלי:  ניר יניב

 

 

יצירה זו היא פרי של עבודה משותפת של ניר יניב ואילנית תדמור אשר חקרו יחד לאורך 7 שנים את החיבור בין התנועה והצליל.

אילנית תדמור כרקדנית אימפרוביזציה משלבת באמצעות טכניקה ייחודית את היצירה הכוריאוגרפית עם אומנות האלתור,

בשיתוף עם ניר יניב כאומן ווקאלי, חקרו שניהם את החיבור בין התנועה המופשטת לטווח הרגשות האנושיים.

היצירה חושפת בהדרגה מונולוג אישי המאפשר לקהל להציץ אל נבכי הנפש, המחפשת כמו כולם את רגעי האושר

 מתוך שאלת השאלות -  האם האושר קיים והאם הוא אמיתי!

 

"....אחרי חפירות ארכיאולוגיות אישיות, כל רקדן חשף לפני הלהקה תכנים עמוקים ואישיים כמו: הרצון העז להשתייך, המוגבלות שלנו בביטוי עצמי,
הרצון העז להצליח כפרופורמרים, השאיפה האין סופית ליותר או אומן כמקצוע.
מייד הבנתי שהקשר בנינו הוא החיפוש הבלתי נלאה אחרי האושר, אחרי הרצון בתהילה, והצורך באהבה והשתייכות.
יצרנו מופע מרגש המשקף את הכימיה הקבוצתית לשתף, לרגש, לעורר, לפתוח דלתות וחלונות אל החלומות הרדומים של כולנו.
המופע נוגע, קצבי, מהפנט ומעורר את הנקודה הכואבת של כולנו, המרדף אחרי הריקוד של החופש.
היצירה משקפת את החקירה שלי כאומן ומורה לאורך 15 השנים האחרונות: בין המחול המוכר לבין החיפוש אחרי חיבורים חדשים .
המופע נותן עוד נקודת מבט על הצורך האין סופי שלנו כישראלים לנוע ולחפש ללא שקט את מקומנו בעולם."
 
היצירה הועלתה לבכורה בתיאטרון תמונע, ולאחר מכן הועלתה בנמל הבית במסגרת מ"חול לוהט" בסוזן דלל.
ובמופעי סטודיו PLAY פעמיים.
והפעם אנו שוב עולים לבמה במסגרת "חשיפה בין לאומית".
המופע יתקיים בתאריך 12/12 בשעה 20:00  בסוזן דלל - באולם ענבל

 

שכבה חדשה...

2

לזוזבחוצ" – כשהמקום והתנועה מאולתרים

מאת - גילה אזולאי

 

כמישהי שעובדת עם אילנית תקופה קצרה בלבד, אני מרגישה את הצורך ליחצ"ן אותה בנימה אישית. התחושות והרגשות שאני מתארת בדברים אלה הם תוצר של נסיון אישי.  עד לפני הרגע בו לקחתי שיעור לא ירדתי להבנה הבסיסית והכה פשוטה של תכלית הריקוד. בנוסף גם הבנתי עד כמה הריקוד הוא בנשמתה של אילנית וידעתי כי בליבה ובראשה יש ייעוד אחד – להעביר הלאה את כשרונה לאחרים, והסיבה שהיא עושה זאת אינה רק כי היא בעלת סטודיו אשר צריך להכניס כסף בכדי להמשיך ולהתקיים, אלא גם משום שהיא יודעת שהריקוד אותו היא מעבירה הוא דרך מדהימה לתקשר, להתחבר לעצמך ולאחרים, לחקור את שפת הריקוד והתנועה ולגלות על עצמך דברים נוספים. ובכדי להביא זאת למודעות הציבור ולשתף אותם בחוויה זו, הפיקה אילנית פרוייקט שהחל לפני חמש שנים: "לזוזבחוץ", בפרוייקט זה מקדישים אילנית ובן זוגה איליה דומנוב ביחד עם חברים אחרים, מזמנם הפרטי ויוצאים לרחובות תל אביב, עם רדיו – דיסק נייד ומתחילים באילתור לעיניהם של העוברים ושבים, ותוך כדי מזמינים אותם להצטרף לריקוד, ולהשתחרר. פעולה זו אינה מחייבת בתשלום ואינה מחייבת בהתחייבות כלשהי לסטודיו PLAY , בסה"כ רוצה אילנית להעביר את המסר שבחווית הריקוד. אנשים רבים אכן מצטרפים לריקוד, נהנים ומשתחררים גם אם זה לשעה קלה, כשהם ממשיכים הלאה בדרכם הרגשתם הפנימית משתנה, יש תחושה עילאית נפלאה שגורמת להם להרים טלפון למרכז ולאמר תודה, ויש כאלה שפשוט נמשכים אל האימפרוביזציה כאל מגנט ונרשמים לקורסים.

 

ומפיה של אילנית:

הפרוייקט  "לזוזבחוצ" החל לפני כחמש שנים כאשר חיפשנו סטודיו ברחבי ת"א לערוך בו סדנת אימפרוביזציה ולא  מצאנו חלל מתאים. כאנשי אימפרוביזציה עלתה המחשבה:  האם הריקוד חייב לקרות בין קירות סטודיו בלבד? או בעצם - אימפרוביזציה יכולה לקרות בכול מקום.

ואז יצאתי לרחובות ת"א והתחלתי באיתור מקומות שחשבתי שיוכלו להתאים לריקוד.

בחיפושים נמצאו שמונה מקומות ולכן קבענו שמונה מפגשים אשר התחילו בדרום העיר מיפו ועד לצפון העיר לפארק הירקון:

1. חוף הים בדרום יפו

2. העיר העתיקה ביפו

3. שדרות רוטשילד

4. רחבת הסינמטק

5. רחבת במוזיאון תל-אביב

6. פארק הירקון

7. נסיעה ברכבת לשדה התעופה

8. נחלת בנימין.

 

בכל מפגש היו אולתרו תרגילים אחרים ושונים בהתאם לחלל, לאנשים הסובבים ולחפצים שבסביבה אשר נתנו לה השראה.  כמו לדוגמא, המפגש במוזיאון תל אביב נתן לנו השראה לעבוד על תנועה בצילום, תוך כדי הכנסת הפסלים ברחבה כאלמנטים בתוך הריקוד. וכך המשיך הפרוייקט , כאשר כל שנה היו בין 6-8 מפגשים דומים, והשנה אנו ממשיכים במסורת הנפלאה הזו.