שלום, אני אילנית תדמור,
אני מורה, רקדנית, יוצרת, אמא, בת זוג , בת להורים.
חברה בכמה עמותות,
צמחונית טבעונית.
אני בת 42.
עברתי כ 16 דירות, כמעט אותו מספר של בני זוג מ 6 מדינות שונות.
פעמיים התחתנתי והתגרשתי גם, אני עדין מאמינה שזה אכן אפשרי לחיות טוב ביחד.
אני חיה ברמת גן, אין לי עדיין כלב או חתול, למרות שאני תמיד רציתי.
אני מאוד אוהבת לרקוד.
אני אוהבת חופש ותחושה של מרחב בחירה ויצירה.
שינויים מאתגרים אותי שלא להגיד מפחדים אותי
ובכל זאת הכל כל הזמן משתנה לי בחיי.
אולי חוץ מזה שאני אני כבר 22 שנים רוקדת, מופיעה ומלמדת,
אני חוקרת את האימפרוביזציה והקונטקט ככלי אמנותי והתפתחותי.
זו טכניקה המאפשרת תנועה ממגבלות וחסימות אל הרחבת אפשרויות,
כל אחד עם עצמו, אך גם בתקשורת – עם פרטנר, עם קבוצה, עם הסביבה.
יחד עם התלמידים שלי אני שואלת וחוקרת כיצד העבודה בתוך הסטודיו, מחלחלת אל חיי היום יום של כל אחד,
כיצד התרגול הופך אותנו לאנשים קשובים וסבלנים יותר, מלאי סקרנות ויצירה, שמתעוררים ומסכימים להשתנות למה שהרגע מבקש.
יום אחד שמתי לב שרק כשאני עוברת דרך דלת הסטודיו אני מתחילה להרגיש את עצמי נושמת.
הפער בין החוויה מלאת החיים בתוך הסטודיו, מול תחושת אכזבה ותסכול מחוץ לסטודיו, זה פער שמלווה אותי כל חיי. פער שמוביל לבדידות ותחושה שאם רק היינו יכולים להתקיים בעולם בחוץ כפי שקורה בתוך הסטודיו, היה קל יותר- לכולנו.
וכנראה שמכאן אני כותבת כעת.
וקצת פרטים רשמיים יותר…
כבר למעלה מ20 שנים מלמדת אימפרוביזציה וקונטקט בישראל וברחבי העולם (ספרד, גרמניה, יוון, אירלנד, רוסיה, שוויץ וטייוואן) בפסטיבלים, סדנאות ובתי ספר למחול ותנועה.
בוגרת האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, והאוניברסיטה העברית בתיאטרון ומוסיקולוגיה.
למדתי והשתלמתי אצל מורים מובילים בעולם – ג'וליאן המילטון (ספרד), קרול סוואן (ארה"ב), ריי צ'אנג (ארה"ב), סטיב באטס (אירלנד), דיטר הייטקאמף (גרמניה), סקוט ולס (ארה"ב), ניטה ליטל (ארה"ב ), ננסי סטארק סמית (ארה"ב) ועוד רבים אחרים.
בשנת 2000 זכיתי בפרס הכוריאוגרף הצעיר בתחרות "גוונים במחול", ובשנת 2001 זכתה שוב בפרס אמן מצטיין ובמילגה לטיווואן, שם לימדתי, הופעתי, ויצרתי שתי יצירות מחול עבור "Taipei Dance Circle".
בשנת 2003 הקמתי להקת מחול המבוססת על טכניקת האימפרוביזציה כאמנות מופע, שם יצרתי והופעתי במספר מופעים, כמו: As Simple As That”, “Derby”, “Play Station” ומופעים נוספים.
בשנת 2005 הקמתי את PLAY – בית ספר ללימודי אימפרוביזציה, קונטקט ואמנות המופע.
ב""PLAY אנחנו מניעים תהליכי דרך גוף, תנועה ואימפרוביזציה. בסטודיו בא לידי ביטוי החזון שלי לחבר בין אנשים, וליצור קהילה של אנשים רוקדים המבוססת על עקרונות ואימפרוביזציה והקונטקט.
חברה וממקימי עמותת הכוריאוגרפים ועמותת הקונטקט.