ללמוד להופיע -נוכחות על הבמה

“פנים ופנים” הפנים שלנו מאירות את דרכינו.

כשאני עולה על הבמה ונדלקת התאורה, אני מכוונת את עצמי להקרנה החוצה.

משהוא בי מספיק לחשוב ומתחיל לחיות ,במילים אחרות זה נקרא “חיית במה”.

כשאני מסתכלת על אנשים רוקדים , כמו גם בתוכנית “רוקדים עם כוכבים” אני הרבה מסתכלת על הפנים.

כמו בחיים כשאנחנו שמחים לראות משהוא אהוב, אנחנו קורנים, העיניים נפתחות ואנחנו משדרים אהבה במבט שלנו. כשמישהו מספר לנו משהוא מרתק, העניים דלוקות , כשאנחנו צופים בסצנה קולנועית מרגשת המבט מתרכך ועדין.

כשאני עולה על הבמה, הגוף שלי הוא הכלי העיקרי דרכו אני משדרת את הריקוד. אבל מה שהקהל יזכור ויפנים ,הם הפנים שלי ומה שהם שידרו.  גם אם התנועה מופשטת, הצופים רואים אדם אנושי זז על הבמה ורגשות הם התדרים החזקים ביותר שאנחנו קולטים.

כל מי שרוקד יכול לספר עד כמה יש צורך ללמוד להתרכז ולהקשיב לגוף , אם רוקדים עם אנשים גם לפרטנר למוסיקה

מי שמופיע צריך לזכור את כל התנועות והדימויים והדגשים שעובדים עליהם בחדרי חזרות. ברגע שעולים על הבמה בזמן ההופעה יש לשכוח את האימונים ולרקוד מעבר לתנועה עצמה להעביר מסרים דימויים או לספר סיפור. לצורך כך יש משמעות אדירה להבעת הפנים, אני לא מדברת על מימיקה או פנטומימה אלא על איך שומרים את הפנים “חיות” טבעיות מקרינות כמו באותם רגעים בחיים שמשהוא חי בתוכני באמת.

האימפרוביזציה כפי שאני מלמדת עובדת על הנקודה האנושית ” להיות ער לרגע” להרגיש כל חלק בגוף לבחור בכל רגע את הבחירה המדויקת כיצד לפעול ומה לעשות.

ישנה סידרה שלמה של שיעורים בנושא “הראיה” והמבט על מה ואיך אנחנו קולטים את המציאות את האנשים סביבנו החפצים החלל ועוד..

שימת לב לאופן בו אנחנו מסתכלים בתוך המעבדה בסטודיו מאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים על עצמינו כיצד אנחנו מסתכלים על העולם , אופן ההסתכלות משקף את תפיסת העולם שלנו זו “נקודת המבט שלנו ” על העולם. המשקפת שלנו.

לדוגמא כשאחד רוקד והפרטנר מסתכל ורק צריך לתאר מה הוא רואה דרך כתיבה או בדיבור , יש אפשרות לבדוק על מה הפרטנר בוחר להסתכל ומה נעלם מעיניו .

אני מזמינה את ה”צופה” לתאר בשלשה רבדים את מה שהוא רואה

תיאור פיזי של מה הוא ראוה כמו לדוגמא :”הרוקד מרים את ידיו לתקרה, מסתובב יד אחת יורדת והוא מתיישב “

אפשרות נוספת הוא לתאר עם הוספות של דימויים או רגשות שלנו על מה שנעשה ” לדוגמה:” הרוקד מרים בתנועה אצילית את שתי ידיו לתקרה ומחכה מעט, יד אחת בפתאומיות יורדת וחותכת את האוויר ולאט לאט בתנועה נוזלית ורכה כמו טיפת זעת הניגרת מהמצח הוא יורד אל הרצפה”

האופציה השלישית היא לתאר מה קורה ומה הוא היה רוצה שיקרה:” הרוקד מרים את שתי ידיו אולי הוא רוצה לקפוץ מעלה , יד אחת יורדת כנראה הוא התעייף והוא יורד לרצפה היית שמח אם הוא ימשיך להתגלגל במהירות ואז שוב יעמוד ויקפוץ בפתאומיות ..”

כל אחד מאופן שאנחנו בוחרים לתאר משקף לנו איך אנחנו חושבים.

תרגילים כאלה עוזרים לנו להתאמן בלראות מה באמת קיים מולנו ולא מה אנחנו מדמיינים שאנחנו רואים, ללמוד להסתכל ולראות אנחנו כביכול “מנקים” את המחשבות בזמן ההסתכלות כדי להיות פנויים לראות את האחר.

ישנם תרגילים רבים המדברים על רבדים שונים של הראיה והתנסויות שונות מעצימת עיניים ונטרול הראיה ועד דיוק בפרטים הקטנים.

אז בפעם הבאה שיש לכם מעט זמן ואתם יושבים בבית קפה או על ספסל ברחוב קחו זמן לבחון איך אתם בוחרים להסתכל איפה הפוקוס מה הדיאלוגים הרצים לכם במוח ,כמה אתם שמים את עצמכם ואת דעותיכם במה שאתם רואים או כמה יש אפשרות פשוט ללמוד להתבונן ללמוד לראות את הדברים מזווית ראיה חדשה כזו שתפיח בכם רוח של התחדשות והנאה מהפרטים הקטנים.

אילנית תדמור