על ריקוד, מגע וריפוי – מה שהם ומה שביניהם

לעיתים, בריקוד עם פרטנר, קורה משהו, משהו אחר, מעין רגעי קסם מיוחדים בהם הריקוד מתרחש כמעט מעצמו. נוצרת שיחה בין זרועות, ברכיים, כפות רגליים, ריצפה, כוח המשיכה, שיחה במפגש של עיניים, לעיתים גם אם הן עצומות, מפגש של שתי נשמות שרוקדות עתה יחד, שני לבבות.

יש משהו בתקשורת הזו, תקשורת של הגוף, קשר שאינו מערב מילים, שפותח חלון אחר, שנוגע במקום אחר. שנוגע, כן, ממש נוגע. כשהתקשורת הזו מכילה גם הקשבה, נשימה, חמלה ואפשרות, היא ממש כמו מגע, כמו חיבוק. מישהו שנמצא כרגע איתי, רואה אותי, רוקד איתי, נפתח כלפיי, ומאפשר לי, גם אם לדקה אחת או עד שהשיר מסתיים, ליצור, לבנות, לחוות ולהרגיש יחד.

כזה היה הקשר הראשון, שחווינו כתינוקות. קשר של מגע, הרבה קירבה, צרכים בסיסיים, מאוד פשוט. כשרצינו משהו, קצת בכינו, ומישהו היה שם, לתת לנו את מה שהיינו צריכים ורצינו באותו הרגע. ללא מילים. עם הרבה נוכחות, חום וביטחון. מהגוף אל הלב ובחזרה אל הגוף. זה מה שלמדנו על תקשורת, ככה גילינו מה זו אהבה. כנראה אז גם נולד הרצון הזה בקשר עם בן/בת זוג או למעשה כל קשר, בו רצינו שיידעו לקרוא אותנו בלי מילים, שבאמת ייראו אותנו.

לעיתים, בריקוד, אני מרגישה אותו דבר. הפרטנר יכול להיות מישהו שאני כלל לא מכירה, אבל החיבור הזה של הריקוד, שוב, אם יש בו הכלה, אפשרות, הקשבה ופתיחות, הוא חיבור שמישהו באמת רואה אותי, ואני רואה אותו. כך מתוך חוויות הריקוד והגוף, נוצר שוב הקסם הזה, קצת כאילו מישהו מחבק אותי מבפנים.

בחיי היומיום שלנו אנו מכירים את הצורך במגע הבסיסי: החיבוק ההורי, המגן, הכמעט הישרדותי. מגע נוסף הוא מגע של אינטימיות ומיניות, הרצון לגעת באחר ושהוא ייגע בי, להביע באמצעות המגע קירבה, תשוקה, חקירה. מגע שלישי הוא מגע של אהבה, מגע של צ'קרת הלב. אהבה לשם אהבה, נתינה וחמלה, רגש טהור וממלא.

המונח Contact בתרגומו לעברית: מגע, או אולי קשר? בריקוד מתפתח סוג אחר של מגע, מגע שהוא תקשורת, לעיתים אף בלי לגעת. רק להיות, ביחד, קשוב לעצמי ולפרטנר. אם זה מגע מרפרף, מגע של החלקה, כמו פרפרים מבפנים או מבחוץ; מגע מלווה: נוכח, תומך, עם איזון מקסימלי ביני לבין הפרטנר; או מגע מוביל עם כיוון ואנרגיה היוצר פעולה.

בריקוד יש יסוד מרפא, וכך גם במגע. אולי המקום שבנוכחות הזו, אני לא לבד. וזה פתאום נראה כל כך פשוט, כל כך אפשרי. יש משהו חשוף בהתמסרות למגע, כמו אולי בהתמסרות לריקוד. אולי כי מקור שניהם הוא הגוף. כשזה מדויק, יש בחיבור הזה כל כך הרבה חופש מצד אחד, והתמסרות ואינטימיות מצד שני. מעוף וקרקע במקביל.

כמה כיף לרקוד, כמה נעים להרגיש יחד, כמה ממלא ומרפא לשלב בין השניים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.